האם כבר נמאס לך
להרגיש את טירוף המטוטלת האימתנית של "אני לא מספיק טוב - אני הכי טוב"?
אם כן – אז זה מוקדש לך.
אם כן – אז זה מוקדש לך.
הרבה מאתנו מרגישים
את המטוטלת המפלצתית והמכפכפת של רגשות הנחיתות ומהם המעבר הקיצוני והלא שפוי לרגשות
של התעלות עם טאצ' מתנשא.
יום טוב, יום רע, חוסר יציבות רגשית, אנשים נראים החברים הכי טובים ופתאום האוייבים הכי גדולים, דברים כל הזמן משתנים לנו מול העיניים ואנחנו לא יודעים מה האמת.
קשה לשמור על עבודה במקום אחד, לנהל קשרים לטווח ארוך שלא לדבר עם מערכת יחסים אינטימית, הכל זז כל הזמן, שינויים, חוסר יציבות כלכלית ויום אחד אנחנו אוזרים כוחות ומתקדמים בשיניים איזה 3 צעדים קדימה ואז משהו מתחיל להשתבש לנו בקופסא ואנחנו חוזרים 5 צעדים אחורה.
מוכר?
חייתי שם הרבה זמן,
במטוטלת הרגשית הזאת, ברכבת ההרים האכזרית הזאת והיום אני רואה אנשים שמבחינתם זה
החיים, ככה זה, כאילו זה אמור להיות ככה, מבחינתם זה טבעי ונורמאלי אבל זה ממש לא
נורמאלי כי המטוטלת הזאת גורמת לנו להרגיש הכל חוץ מנורמאלי.
אז התחלתי לחקור למה זה קורה, למה זה קרה לי.
כנראה שמצאתי כמה תשובות טובות כי העובדות בשטח הן שהיום אני במקום אחר לגמרי ובמהלך הדרך שלי ושל הרבה אנשים שאימנתי באופן אישי הבנתי כמה דברים על המנגנון הזה, על התופעה הזאת ואני מתכבד לשתף אתכם בממצאים מהשטח.
אז התחלתי לחקור למה זה קורה, למה זה קרה לי.
כנראה שמצאתי כמה תשובות טובות כי העובדות בשטח הן שהיום אני במקום אחר לגמרי ובמהלך הדרך שלי ושל הרבה אנשים שאימנתי באופן אישי הבנתי כמה דברים על המנגנון הזה, על התופעה הזאת ואני מתכבד לשתף אתכם בממצאים מהשטח.
קודם כל חשוב להבין
מה זה אומר "ערך עצמי נמוך" ואיך אפשר להעלות אותו אבל לא בצורה שתזיק
לנו אלא בצורה מאוזנת.
"ערך עצמי" כלומר הערך שלנו למה שיוצא מעצמנו.
איך וכמה אנחנו מעריכים את מה שיוצא מאתנו החוצה אל העולם.
לכאורה דבר פשוט.
אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך מרגישים שרוב מה שיוצא מהם, סליחה על הביטוי, זה זבל והם תמיד ילכו החוצה וירדפו אחרי תחושה של הערכה חיצונית שתמלא להם את הבור האינסופי של הערך העצמי הנמוך שלהם לעצמם.
הערכה זה הניגוד של ערך עצמי נמוך והרי אנשים שואפים לבטל את הערך העצמי הנמוך שבתוכם אז הם מכניסים את ההופכי, הניגוד. את ההערכה.
יש חושך, נדליק אור, אור זה הופכי לחושך והוא מבטל אותו.
אתה רטוב – לך תתייבש זה יעלים את הרטיבות.
אתה רעב – לך לאכול.
הערכה היא האוכל עבור אדם שמרגיש את הרעב של הערך העצמי הנמוך וזה גם הפיתרון, צריך הערכה, אבל יש ערך עצמי נמוך – ולכן הפיתרון הוא הערכה עצמית – זה ההופכי במקרה הזה.
אני למשל, בעבר, לא ידעתי לתת הערכה לעצמי לכן חיפשתי אותה בכל מקום וזה לא שיש בעיה עם לרצות שיעריכו אותך, בעיה מתחילה כשאתה הופך להיות צריך שיעריכו אותך.
הבעיה מתחילה שבזמן שאתה הולך לקושש ולקבץ הערכה מאנשים בסביבה שלך אתה תמיד תיהיה תלוי בהם כמו באקמול, כשהם מעריכים אותך אתה תאהב אותם ושהם לא מעריכים אותך אתה לא תאהב אותם ואפילו לא תדבר איתם ויתרה מזאת גם תתרחק מהם ותחשוב עליהם דברים שלא קשורים למציאות ועוד תתחיל להאמין בשטויות שהמצאת עליהם וכל זה כי הם לא נתנו לך את מה שאתה צריך. זה פוגע לך ביחסי אנוש ובקשרים עם אנשים בצורה קיצונית כי אתה תמיד תיתן אהבה לאנשים עם מלא מלא תנאים וכל הזמן תסבול כי לא יהיה לך את מי לאהוב, לא תימצא מישהו שיענה לסטנדרטים ההזויים והלא אנושיים שהצבת לעיני רוחך, בודדים הם אלו שיעמדו בסטנדרטים שלך ושתרשה להם להיכנס לחייך ועם הגישה הזאת שפיתחת וההתנהגות שלך לבני אדם אתה תמשוך אליך את האנשים הלא נכונים שיעשו לך הרבה יותר נזק כשהם יצאו מחייך מאשר ההקלה הרגעית, אקמול סטייל, שהם הביאו איתם כשהם נכנסו לחייך.
"ערך עצמי" כלומר הערך שלנו למה שיוצא מעצמנו.
איך וכמה אנחנו מעריכים את מה שיוצא מאתנו החוצה אל העולם.
לכאורה דבר פשוט.
אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך מרגישים שרוב מה שיוצא מהם, סליחה על הביטוי, זה זבל והם תמיד ילכו החוצה וירדפו אחרי תחושה של הערכה חיצונית שתמלא להם את הבור האינסופי של הערך העצמי הנמוך שלהם לעצמם.
הערכה זה הניגוד של ערך עצמי נמוך והרי אנשים שואפים לבטל את הערך העצמי הנמוך שבתוכם אז הם מכניסים את ההופכי, הניגוד. את ההערכה.
יש חושך, נדליק אור, אור זה הופכי לחושך והוא מבטל אותו.
אתה רטוב – לך תתייבש זה יעלים את הרטיבות.
אתה רעב – לך לאכול.
הערכה היא האוכל עבור אדם שמרגיש את הרעב של הערך העצמי הנמוך וזה גם הפיתרון, צריך הערכה, אבל יש ערך עצמי נמוך – ולכן הפיתרון הוא הערכה עצמית – זה ההופכי במקרה הזה.
אני למשל, בעבר, לא ידעתי לתת הערכה לעצמי לכן חיפשתי אותה בכל מקום וזה לא שיש בעיה עם לרצות שיעריכו אותך, בעיה מתחילה כשאתה הופך להיות צריך שיעריכו אותך.
הבעיה מתחילה שבזמן שאתה הולך לקושש ולקבץ הערכה מאנשים בסביבה שלך אתה תמיד תיהיה תלוי בהם כמו באקמול, כשהם מעריכים אותך אתה תאהב אותם ושהם לא מעריכים אותך אתה לא תאהב אותם ואפילו לא תדבר איתם ויתרה מזאת גם תתרחק מהם ותחשוב עליהם דברים שלא קשורים למציאות ועוד תתחיל להאמין בשטויות שהמצאת עליהם וכל זה כי הם לא נתנו לך את מה שאתה צריך. זה פוגע לך ביחסי אנוש ובקשרים עם אנשים בצורה קיצונית כי אתה תמיד תיתן אהבה לאנשים עם מלא מלא תנאים וכל הזמן תסבול כי לא יהיה לך את מי לאהוב, לא תימצא מישהו שיענה לסטנדרטים ההזויים והלא אנושיים שהצבת לעיני רוחך, בודדים הם אלו שיעמדו בסטנדרטים שלך ושתרשה להם להיכנס לחייך ועם הגישה הזאת שפיתחת וההתנהגות שלך לבני אדם אתה תמשוך אליך את האנשים הלא נכונים שיעשו לך הרבה יותר נזק כשהם יצאו מחייך מאשר ההקלה הרגעית, אקמול סטייל, שהם הביאו איתם כשהם נכנסו לחייך.
אני לא מאמין
בכדורים או בפתרונות זמניים כאלה ואחרים.
יש לפתור דברים מהשורש.
השאלה המתבקשת היא איך מבטלים את התסמין של הערך העצמי הנמוך אחת ולתמיד ולא רק לרגעים או באופן זמני כי מי שיש לו רעב להערכה בטח שם כבר לב שהרעב הזה אף פעם לא יודע שובע, זה לא מקום מאוזן או בריא להיות בו כי בשפה פשוטה, זה דופק לנו את המח.
יום אחד אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לעשות הכל ויש לנו אנרגיות מעולות רעיון מדהים ואחרי כמה ימים ההתלהבות עוברת והדימוי העצמי הנמוך שוב מתחיל לצוף ולעלות והרעב הזה חוזר ואנחנו זורקים לפח את הרעיון הטוב שהתחלנו להאמין בו.
יש לפתור דברים מהשורש.
השאלה המתבקשת היא איך מבטלים את התסמין של הערך העצמי הנמוך אחת ולתמיד ולא רק לרגעים או באופן זמני כי מי שיש לו רעב להערכה בטח שם כבר לב שהרעב הזה אף פעם לא יודע שובע, זה לא מקום מאוזן או בריא להיות בו כי בשפה פשוטה, זה דופק לנו את המח.
יום אחד אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לעשות הכל ויש לנו אנרגיות מעולות רעיון מדהים ואחרי כמה ימים ההתלהבות עוברת והדימוי העצמי הנמוך שוב מתחיל לצוף ולעלות והרעב הזה חוזר ואנחנו זורקים לפח את הרעיון הטוב שהתחלנו להאמין בו.
מעל לכל חשוב לי
לתת לך כלים מעשיים שתוכל להשתמש בהם וליישם בחיים שלך וע"י שתעשה כך אתה
תרפא את עצמך אחת ולתמיד מהמגפה העולמית הכי גדולה בעולם שנקראת: "אני לא
מספיק טוב", מגפה שמחקרים מראים כי 98% מהאנשים בעולם לוקים בה.
אפילו אם הם מאד מצליחים.
אפילו אם הם מאד מצליחים.
אני חושף כאן בפניך
מרשם רפואי מוכח בדוק וסופר פשוט שכל מי שפעל על פיו ריפא את עצמו מהמגיפה הזאת בדיוק
כמו שאני והאנשים שליוויתי אישית הצלחנו.
כל אחד יכול, זאת לא שאלה של יכולת, זאת רק שאלה של רצון.
ואם אתה קורא את המילים האלה ואומר לעצמך: "טוב אתה יכול אבל אני לא יכול כי בלה בלה בלה..." אז הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך למה אתה מחזיק כל כך בכח את הערך העצמי הנמוך שלך?
למה אתה מפחד להפטר מהמגיפה הזאת?
אם היה לך ערך עצמי גבוהה איזה נזקים זה היה יכול לגרום לך? או שאתה מפחד מנזקים שאתה היית גורם לאחרים אם היית בטוח ומאמין בדרך שלך ואומר כל מה שאתה חושב?
אם אתה חושב שאין למקרה שלך פיתרון אני רוצה לבשר לך שאתה מחזיק את הערך העצמי הנמוך שלך בכח שלא ילך כי הוא נותן לך דברים שאתה לא כל כך רוצה לשחרר, זה יכול להיות תירוצים טובים לחוסר עשייה שלך, אולי רחמים מאנשים סביבך בלי שתצטרך להתאמץ, אולי אתה מרגיש שיש לך בעיה כל כך גדולה שאין לה פיתרון וזה גורם לך להרגיש שאתה ממש מיוחד?
כי אף אחד לא עבר את מה שאתה עברת...
אז זהו שגם זה חלק מהתופעה.
האגו מופיע בתחושות של נחיתות בדיוק כמו שהוא מופיע אצל אלו שחושבים שהם יותר טובים מכל השאר, שבתכלס זה בדיוק אותו מקום להיות בו.
זאת בדיוק המטוטלת הארורה.
כל אחד יכול, זאת לא שאלה של יכולת, זאת רק שאלה של רצון.
ואם אתה קורא את המילים האלה ואומר לעצמך: "טוב אתה יכול אבל אני לא יכול כי בלה בלה בלה..." אז הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך למה אתה מחזיק כל כך בכח את הערך העצמי הנמוך שלך?
למה אתה מפחד להפטר מהמגיפה הזאת?
אם היה לך ערך עצמי גבוהה איזה נזקים זה היה יכול לגרום לך? או שאתה מפחד מנזקים שאתה היית גורם לאחרים אם היית בטוח ומאמין בדרך שלך ואומר כל מה שאתה חושב?
אם אתה חושב שאין למקרה שלך פיתרון אני רוצה לבשר לך שאתה מחזיק את הערך העצמי הנמוך שלך בכח שלא ילך כי הוא נותן לך דברים שאתה לא כל כך רוצה לשחרר, זה יכול להיות תירוצים טובים לחוסר עשייה שלך, אולי רחמים מאנשים סביבך בלי שתצטרך להתאמץ, אולי אתה מרגיש שיש לך בעיה כל כך גדולה שאין לה פיתרון וזה גורם לך להרגיש שאתה ממש מיוחד?
כי אף אחד לא עבר את מה שאתה עברת...
אז זהו שגם זה חלק מהתופעה.
האגו מופיע בתחושות של נחיתות בדיוק כמו שהוא מופיע אצל אלו שחושבים שהם יותר טובים מכל השאר, שבתכלס זה בדיוק אותו מקום להיות בו.
זאת בדיוק המטוטלת הארורה.
אנשים שמרגישים לא
מספיק טוב הם אותם אנשים שכאשר הם ליד אנשים אחרים הם מרגישים שהם הרבה יותר טובים
מכל השאר, שהם הכי טובים.
מוזר נכון?
אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך סובלים גם מתחושת גדלות שהם ורק הם יכולים לעשות דברים שאף אחד אחר לא יכול לעשות בדרך שרק הם מכירים והדרך שלהם היא הכי טובה, אבל מה שהם לא מבינים (אגב אין לאנשים האלה שום קשר אליך) זה שכשהם מרגישים הרבה יותר טובים מאחרים הם בעצם נותנים אוכל לצד שבתוכם שמרגיש קטן, הם מזינים את הערך העצמי הנמוך בזמן שהם רואים אחרים פועלים ועושים דברים וכל הזמן חושבים איך הם היו עושים את זה טוב יותר וכמה ההם עושים את זה לא כמו שצריך, או שהם לא נראים מספיק טוב או שאמרו משפט לא חכם או לא מדוייק.
אלו מחשבות קצת מוזרות מבנאדם שמרגיש קטן כל הזמן...
מוזר שאנשים שמרגישים קטנים מסתכלים על אנשים בפעולה וכל הזמן מבקרים אותם בראש וקוטלים אותם כי כל השאר לא מיוחדים כמוך אתה הכי מיוחד ויש דברים שרק אתה יכול לעשות ואז אתה מתפלא איך אתה מרגיש קטן...אתה מתחיל להוות איום על עצמך בכך שאתה יוצר בתוכך מפלצת שמקבלת חיים משל עצמה והיא כבר כל כך גדולה שאתה מאמין בה וחושב שככה העולם ושכולם כמוך ואז אתה מפחד לעשות דברים בעולם הנורא והמאיים שיצרת לעיני רוחך ואתה מתכווץ והכיווץ הזה הופך להיות הבית שלך, אתה חי מכווץ והרי ברור שאתה זה שמכווץ את עצמך כי אתה כל הזמן רואה אנשים סביבך כקטנים וחסרי ערך – בדיוק כמו שאתה כבר רואה את עצמך.
בתוכנו יש שניים, לכל אדם יש פיצול אישיות, מי שאין לו פיצול אישיות הוא לא נורמאלי.
יש בך את הצד שעושה ופועל וחושב ומעלה רעיונות ויוצר ויוזם ומתקשר עם אנשים, הצד שחושק בחיים יצירה ותנועה, בזרימה ויש את הצד השני שמעביר עליך ביקורת, שאומר את דעתו על מעשיך ועל הזרימה שלך וברגע שאתה מסתכל על אנשים ומרגיש שבתוכך שאתה יותר טוב או שהם לא היו מספיק טובים, בלבוש שלהם, במילים שהם בחרו, בהתנהגות שלהם, ברעיונות שלהם - אתה בעצם מלמד את הצד הביקורתי שבך להיות ממש ביקורתי, לא סתם ביקורתי, אתה מאמן אותו ומכשיר אותו להיות סופר מגה ביקורתי ואל תשכח – בסופו של יום אתה זה שהולך לישון עם הצד הזה!
אתה הולך איתו הביתה אחרי יום שלם שהיית בחוץ והעברת ביקורת על מלא אנשים, אולי במילים ואולי רק במחשבה, זה אותו דבר, עשית לו אימון שטח כל היום ואז בסוף היום שאתה בבית וכבר אין אנשים סביבך והצד הזה חם אשש כולו מת להמשיך להעביר ביקורת ולקטול מישהו ואתה היחיד שנמצא שם אז אתה זה שתספוג את הביקורת המטורפת הזאת מהמפלצת שיצרת במו ידיך.
יצרת כלי נשק עצום שאתה משכלל מדי יום והנשק הזה אם תרצה או לא מופנה גם אליך.
אתה מרגיש שאתה הכי טוב ביום ובוכה שאתה לא מספיק טוב בלילה.
מוזר נכון?
אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך סובלים גם מתחושת גדלות שהם ורק הם יכולים לעשות דברים שאף אחד אחר לא יכול לעשות בדרך שרק הם מכירים והדרך שלהם היא הכי טובה, אבל מה שהם לא מבינים (אגב אין לאנשים האלה שום קשר אליך) זה שכשהם מרגישים הרבה יותר טובים מאחרים הם בעצם נותנים אוכל לצד שבתוכם שמרגיש קטן, הם מזינים את הערך העצמי הנמוך בזמן שהם רואים אחרים פועלים ועושים דברים וכל הזמן חושבים איך הם היו עושים את זה טוב יותר וכמה ההם עושים את זה לא כמו שצריך, או שהם לא נראים מספיק טוב או שאמרו משפט לא חכם או לא מדוייק.
אלו מחשבות קצת מוזרות מבנאדם שמרגיש קטן כל הזמן...
מוזר שאנשים שמרגישים קטנים מסתכלים על אנשים בפעולה וכל הזמן מבקרים אותם בראש וקוטלים אותם כי כל השאר לא מיוחדים כמוך אתה הכי מיוחד ויש דברים שרק אתה יכול לעשות ואז אתה מתפלא איך אתה מרגיש קטן...אתה מתחיל להוות איום על עצמך בכך שאתה יוצר בתוכך מפלצת שמקבלת חיים משל עצמה והיא כבר כל כך גדולה שאתה מאמין בה וחושב שככה העולם ושכולם כמוך ואז אתה מפחד לעשות דברים בעולם הנורא והמאיים שיצרת לעיני רוחך ואתה מתכווץ והכיווץ הזה הופך להיות הבית שלך, אתה חי מכווץ והרי ברור שאתה זה שמכווץ את עצמך כי אתה כל הזמן רואה אנשים סביבך כקטנים וחסרי ערך – בדיוק כמו שאתה כבר רואה את עצמך.
בתוכנו יש שניים, לכל אדם יש פיצול אישיות, מי שאין לו פיצול אישיות הוא לא נורמאלי.
יש בך את הצד שעושה ופועל וחושב ומעלה רעיונות ויוצר ויוזם ומתקשר עם אנשים, הצד שחושק בחיים יצירה ותנועה, בזרימה ויש את הצד השני שמעביר עליך ביקורת, שאומר את דעתו על מעשיך ועל הזרימה שלך וברגע שאתה מסתכל על אנשים ומרגיש שבתוכך שאתה יותר טוב או שהם לא היו מספיק טובים, בלבוש שלהם, במילים שהם בחרו, בהתנהגות שלהם, ברעיונות שלהם - אתה בעצם מלמד את הצד הביקורתי שבך להיות ממש ביקורתי, לא סתם ביקורתי, אתה מאמן אותו ומכשיר אותו להיות סופר מגה ביקורתי ואל תשכח – בסופו של יום אתה זה שהולך לישון עם הצד הזה!
אתה הולך איתו הביתה אחרי יום שלם שהיית בחוץ והעברת ביקורת על מלא אנשים, אולי במילים ואולי רק במחשבה, זה אותו דבר, עשית לו אימון שטח כל היום ואז בסוף היום שאתה בבית וכבר אין אנשים סביבך והצד הזה חם אשש כולו מת להמשיך להעביר ביקורת ולקטול מישהו ואתה היחיד שנמצא שם אז אתה זה שתספוג את הביקורת המטורפת הזאת מהמפלצת שיצרת במו ידיך.
יצרת כלי נשק עצום שאתה משכלל מדי יום והנשק הזה אם תרצה או לא מופנה גם אליך.
אתה מרגיש שאתה הכי טוב ביום ובוכה שאתה לא מספיק טוב בלילה.
זו אחת מיני כמה דרכים
שאתה עושה את זה לעצמך באופן ישיר.
כל אדם שמרגיש ערך עצמי נמוך זה לא קשור להורים שלו שלא תמכו בו או בחלומות שהיו לו וזה לא קשור בבן או בת הזוג שעשו ממכם סמרטוט כל השנים ובגלל זה ירדתם לקרשים וזה לא קשור לחברים או לקרובים השליליים שלכם שרק עושים ממכם קטנים כל הזמן.
יכול להיות שכילד גדלת בסביבה שחשופה לביקורת, הגיוני, אבל זה לא תירוץ.
אם אתה קורא את זה אתה בטח כבר לא ילד וחוץ מזה תראה לי סביבה שלא חשופה לביקורת...
"אני לא מספיק טוב" זו מגיפה, מגיפה זה משהו מתפשט כי הוירוס שגרם אותה יכול להתפשט מהר מאד, הביקורת והשיפוטיות הזאת היא וירוס, אם אתה רוצה להיות בריא אתה חייב להיפטר מהוירוס שגורם למחלה הזאת – הביקורת.
השיפוט שמחלק אנשים לטוב - רע, נכון - לא נכון, יפה – מכוער, חכם – טיפש.
כל אדם שמרגיש ערך עצמי נמוך זה לא קשור להורים שלו שלא תמכו בו או בחלומות שהיו לו וזה לא קשור בבן או בת הזוג שעשו ממכם סמרטוט כל השנים ובגלל זה ירדתם לקרשים וזה לא קשור לחברים או לקרובים השליליים שלכם שרק עושים ממכם קטנים כל הזמן.
יכול להיות שכילד גדלת בסביבה שחשופה לביקורת, הגיוני, אבל זה לא תירוץ.
אם אתה קורא את זה אתה בטח כבר לא ילד וחוץ מזה תראה לי סביבה שלא חשופה לביקורת...
"אני לא מספיק טוב" זו מגיפה, מגיפה זה משהו מתפשט כי הוירוס שגרם אותה יכול להתפשט מהר מאד, הביקורת והשיפוטיות הזאת היא וירוס, אם אתה רוצה להיות בריא אתה חייב להיפטר מהוירוס שגורם למחלה הזאת – הביקורת.
השיפוט שמחלק אנשים לטוב - רע, נכון - לא נכון, יפה – מכוער, חכם – טיפש.
כל ביקורת היא
ביקורת עצמית (זה דבר שצריך ללמד כבר בכיתה א').
כל פעם שאתה מבקר מישהו אחר אתה מזיק לעצמך אתה מכניס את הנגיף הזה עמוק יותר למערכת שלך, לדם שלך לורידים שלך ואתה היחיד לסבול כי שוב בסופו של יום אתה זה שחי עם עצמך ועם המחשבות שלך ואם אתה מזהם את המחשבות שלך ביום אתה תלך לישון עם מחשבות מזוהמות בלילה וזה משהו שאני בטוח שלא בא לך לעשות כי דבר מזוהם הופך לזיהום.
אני בטוח שאתה לא עושה את זה בכוונה אתה פשוט לא מודע להשלכות של הביקורת הזאת ולא משנה אם היא מוצדקת או "בונה" או שאתה רק מנסה לעזור, כל ביקורת היא ביקורת הורסת.
אם אתה באמת רוצה לעזור למישהו תמצא משהו לפרגן לו עליו, גם אם הוא עשה משהו ש-90% ממנו רע ורק 10% טוב – תמצא את הטוב הזה ותפרגן לו עליו, אל תדאג לו הוא ילמד וישתפר גם בלי הביקורת שלך כי להשתפר זה המהות של החיים, הם תמיד הולכים לגדילה צמיחה והשתפרות בצורה טבעית, תראה איזה עולם מדהים בנו לנו ואני בטוח שלא היית בכל מקום לייעץ לאנשים מה לעשות ותראה איזה יופי, עד כה הסתדרו בלעדיך, אז אל תדאג להם, אם אתה באמת רוצה לטובתם, תן להם אהבה, נקייה, טהורה, תומכת נטולת הערות או הצעות, הם כבר ימצאו את דרכם בעצמם ועם האהבה שלך שתיתן להם אוויר במפרשים זה יקרה הרבה יותר מהר ומה שבטוח זה שגם אתה תתמלא באהבה הזאת כי אהבה זה רגש מוזר והפוך מכל דבר אחר בעולם.
אם אני נותן לך 100 שקל, טכנית, יש לי פחות 100 שקל בבנק או בכיס.
אם אני נותן לך אהבה במילה טובה, או חיבוק חם או איזה פרגון מכל הלב על מה שאתה מקדם בחיים שלך אני זה שמרוויח פעמיים.
פעם ראשונה זה כי אני לא יכול לתת משהו שאין לי לכן אם אני נותן לך אהבה אני מתמלא בה אני נותן לך אז אני מרגיש את זה קודם כל בתוכי.
דבר שני, כשמישהו מקבל מילה טובה או פרגון ובמיוחד אם זה ברגע שהוא ממש צריך – הוא יחזיר לך ואם לא הוא איכשהו זה יחזור אליך כי מי שאוהב ותומך מושך אליו אנשים אוהבים ותומכים ומי שעסוק בלתת ביקורת מושך אליו כל הזמן אנשים שמבקרים אותו ומזכירים לו כמה הוא קטן ושוב הוא זה שעושה את זה לעצמו כי הוא יכל להפוך עצמו לכלי של אהבה אך בחר להיות כלי של ביקורת והחיים תמיד הולכים להשתפרות, כל מה שעושים משתפרים בו בצורה טבעית וגם במתן ביקורת אפשר להשתפר.
אתה לא צריך לרצות זה קורה מעצמו – אם אתה מבקר תהיה בטוח שאתה משתפר על הדרך.
כל פעם שאתה מבקר מישהו אחר אתה מזיק לעצמך אתה מכניס את הנגיף הזה עמוק יותר למערכת שלך, לדם שלך לורידים שלך ואתה היחיד לסבול כי שוב בסופו של יום אתה זה שחי עם עצמך ועם המחשבות שלך ואם אתה מזהם את המחשבות שלך ביום אתה תלך לישון עם מחשבות מזוהמות בלילה וזה משהו שאני בטוח שלא בא לך לעשות כי דבר מזוהם הופך לזיהום.
אני בטוח שאתה לא עושה את זה בכוונה אתה פשוט לא מודע להשלכות של הביקורת הזאת ולא משנה אם היא מוצדקת או "בונה" או שאתה רק מנסה לעזור, כל ביקורת היא ביקורת הורסת.
אם אתה באמת רוצה לעזור למישהו תמצא משהו לפרגן לו עליו, גם אם הוא עשה משהו ש-90% ממנו רע ורק 10% טוב – תמצא את הטוב הזה ותפרגן לו עליו, אל תדאג לו הוא ילמד וישתפר גם בלי הביקורת שלך כי להשתפר זה המהות של החיים, הם תמיד הולכים לגדילה צמיחה והשתפרות בצורה טבעית, תראה איזה עולם מדהים בנו לנו ואני בטוח שלא היית בכל מקום לייעץ לאנשים מה לעשות ותראה איזה יופי, עד כה הסתדרו בלעדיך, אז אל תדאג להם, אם אתה באמת רוצה לטובתם, תן להם אהבה, נקייה, טהורה, תומכת נטולת הערות או הצעות, הם כבר ימצאו את דרכם בעצמם ועם האהבה שלך שתיתן להם אוויר במפרשים זה יקרה הרבה יותר מהר ומה שבטוח זה שגם אתה תתמלא באהבה הזאת כי אהבה זה רגש מוזר והפוך מכל דבר אחר בעולם.
אם אני נותן לך 100 שקל, טכנית, יש לי פחות 100 שקל בבנק או בכיס.
אם אני נותן לך אהבה במילה טובה, או חיבוק חם או איזה פרגון מכל הלב על מה שאתה מקדם בחיים שלך אני זה שמרוויח פעמיים.
פעם ראשונה זה כי אני לא יכול לתת משהו שאין לי לכן אם אני נותן לך אהבה אני מתמלא בה אני נותן לך אז אני מרגיש את זה קודם כל בתוכי.
דבר שני, כשמישהו מקבל מילה טובה או פרגון ובמיוחד אם זה ברגע שהוא ממש צריך – הוא יחזיר לך ואם לא הוא איכשהו זה יחזור אליך כי מי שאוהב ותומך מושך אליו אנשים אוהבים ותומכים ומי שעסוק בלתת ביקורת מושך אליו כל הזמן אנשים שמבקרים אותו ומזכירים לו כמה הוא קטן ושוב הוא זה שעושה את זה לעצמו כי הוא יכל להפוך עצמו לכלי של אהבה אך בחר להיות כלי של ביקורת והחיים תמיד הולכים להשתפרות, כל מה שעושים משתפרים בו בצורה טבעית וגם במתן ביקורת אפשר להשתפר.
אתה לא צריך לרצות זה קורה מעצמו – אם אתה מבקר תהיה בטוח שאתה משתפר על הדרך.
אם אתה רוצה לסיים
עם הערך העצמי הנמוך שלך אחת ולתמיד תפסיק להסתכל על אנשים בצורה שאתה מסתכל
עליהם, תפסיק לחשוב שהם יכלו לעשות את זה טוב יותר, תפסיק "להציע להם
הצעות" או להעיר להם.
אפשר להעיר לבנאדם ואפשר להאיר בנאדם.
תאיר, תיתן אור, אהבה, פרגון, מילה טובה, תתחיל לאמן את הצד הביקורתי שלך להיות צד מפרגן וכמו שתתחיל לפרגן לאחרים מהר מאד אתה תתחיל גם לפרגן לעצמך, כי אתה משתפר וכבר לא תצטרך שכל פלוץ יגיד לך "כל הכבוד" על כל דבר כי אתה כבר יודע מה אתה שווה ואתה יכול לבחור את האנשים שלך בחוכמה ולשים את עצמך במקומות הנכונים ולעשות את ההחלטות הנכונות כי הן לא החלטות שנובעות מתוך נפש רעבה שנזקקת להערכה אלא החלטות שבאות מתוך נפש מלאה בריאה ומאוזנת. נפש שמלאה באור.
האור והאהבה שהפכת להיות עכשיו כשקראת את זה.
אפשר להעיר לבנאדם ואפשר להאיר בנאדם.
תאיר, תיתן אור, אהבה, פרגון, מילה טובה, תתחיל לאמן את הצד הביקורתי שלך להיות צד מפרגן וכמו שתתחיל לפרגן לאחרים מהר מאד אתה תתחיל גם לפרגן לעצמך, כי אתה משתפר וכבר לא תצטרך שכל פלוץ יגיד לך "כל הכבוד" על כל דבר כי אתה כבר יודע מה אתה שווה ואתה יכול לבחור את האנשים שלך בחוכמה ולשים את עצמך במקומות הנכונים ולעשות את ההחלטות הנכונות כי הן לא החלטות שנובעות מתוך נפש רעבה שנזקקת להערכה אלא החלטות שבאות מתוך נפש מלאה בריאה ומאוזנת. נפש שמלאה באור.
האור והאהבה שהפכת להיות עכשיו כשקראת את זה.
מקווה שתרמתי לך
בהבנות חדשות ונקודות מבט חדשות כדי שתוכל ליהנות מהשהייה שלך על פני הכוכב הזה כי
לשם מה הכל נועד? כדי שיהיה לנו כייף, אנחנו זמניים כאן, הכל זמני ביותר ואתה יכול
לבחור אם בא לך לסבול בזמן הזה או לעשות חיים משוגעים.
זה בידיים שלך.
קח את העניינים לידיים ותפרגן לכל מי שמסביבך, למעשה אני רוצה לעזור לך להכניס את זה לגוף, במקום שזה ישאר רק בשכל ובהבנה, כי עשייה משנה חיים לא רק הבנה אז אני רוצה לתת לך משימה קטנה לשבוע הקרוב, רק אם בא לך להשתנות עכשיו.
החל מהרגע שסיימת לקרוא את זה, במשך שבוע ימים, מצא בכל יום 3 אנשים, הם יכולים להיות זרים או אנשים שאתה מכיר ותן לכל אחד מחמאה על משהו שאהבת בו, משהו אמיתי, כשתראה אותו חפש מה אתה אוהב בו ותן לו על זה מחמאה בקול, שישמע, זה יכול להיות על משהו יפה שאמר או משהו שעשה זה יכול להיות בגד או אביזר שהוא לובש.
נסה את זה גם אם זה לא מרגיש לך טבעי או "פאדיחה" כי יאללה עד מתי אתה רוצה להמשיך עם הרגשות נחיתות האלה שמונעים ממך להיות עם אנשים שאתה רוצה באמת ולעשות את הכסף שאתה רוצה ולקום כל בוקר ליום של שמחה ואנרגיות של עשייה ואושר. זה כל כך פשוט ותזהר כי אתה עלול ליהנות כמו שלא נהנית בחיים כי מה אתה רוצה בסך הכל? מה שכל אחד רוצה בתכלס.
שיאהבו אותך ושיהיה לך מישהו לאהוב, אז תעיף את הביקורת הזאת, היא לא תורמת בכלום.
רק מרחיקה אותך מהמהות שלך.
3 אנשים לפרגן להם ומכל הלב! שישמעו אותך ושירגישו דרך המילים את הכוונה הטובה שלך – תן ללב העצום שלך לצאת החוצה, לנשום קצת, מגיע לו ומגיע לך.
זה בידיים שלך.
קח את העניינים לידיים ותפרגן לכל מי שמסביבך, למעשה אני רוצה לעזור לך להכניס את זה לגוף, במקום שזה ישאר רק בשכל ובהבנה, כי עשייה משנה חיים לא רק הבנה אז אני רוצה לתת לך משימה קטנה לשבוע הקרוב, רק אם בא לך להשתנות עכשיו.
החל מהרגע שסיימת לקרוא את זה, במשך שבוע ימים, מצא בכל יום 3 אנשים, הם יכולים להיות זרים או אנשים שאתה מכיר ותן לכל אחד מחמאה על משהו שאהבת בו, משהו אמיתי, כשתראה אותו חפש מה אתה אוהב בו ותן לו על זה מחמאה בקול, שישמע, זה יכול להיות על משהו יפה שאמר או משהו שעשה זה יכול להיות בגד או אביזר שהוא לובש.
נסה את זה גם אם זה לא מרגיש לך טבעי או "פאדיחה" כי יאללה עד מתי אתה רוצה להמשיך עם הרגשות נחיתות האלה שמונעים ממך להיות עם אנשים שאתה רוצה באמת ולעשות את הכסף שאתה רוצה ולקום כל בוקר ליום של שמחה ואנרגיות של עשייה ואושר. זה כל כך פשוט ותזהר כי אתה עלול ליהנות כמו שלא נהנית בחיים כי מה אתה רוצה בסך הכל? מה שכל אחד רוצה בתכלס.
שיאהבו אותך ושיהיה לך מישהו לאהוב, אז תעיף את הביקורת הזאת, היא לא תורמת בכלום.
רק מרחיקה אותך מהמהות שלך.
3 אנשים לפרגן להם ומכל הלב! שישמעו אותך ושירגישו דרך המילים את הכוונה הטובה שלך – תן ללב העצום שלך לצאת החוצה, לנשום קצת, מגיע לו ומגיע לך.
אם בא לך להבין את
העניינים יותר לעומק ולפתור את הדברים בדרך שבנויה במיוחד עבורך ועבור סיפור החיים
שלך באופן אישי אתה או את מוזמנים ליצור איתי קשר בהודעה בפייסבוק או במייל ואפילו
בטלפון, תרגישו הכי חופשי בעולם, אשמח לענות על הכל , אין דבר שאי אפשר לפתור, זה
2012 בייבי.
אייל אברהם לוי
טיפול - אימון - תוצאות
חשוב לזכור: לכל בעיה או מצב יש פיתרון.
האמת שאת הפיתרון כבר מצאת כאן ועכשיו.
אתה לא לבד, צור קשר וביחד נפתור את זה.
כדי ליצור עימי קשר דרך הפייסבוק לחץ כאן
זמין לכל שאלה, אין כזה דבר שאלה לא חשובה:
052-8225722
eyal@levilife.com
